מי מעוניין להדביק לערבים תג של "איום"?

Bookmark and Share

את הדחיפה לגל הנוכחי של ההסתה הכוללנית נגד האזרחים הערבים נתן ראש הממשלה אהוד אולמרט עצמו. הוא סבור, מן הסתם, שהסתה גזענית היא מרשם פלא נגד המשך הירידה בפופולריות שלו, כפי שהיא משתקפת בסקרים. ואגב, המתכון הזה ישן-נושן. ברוסיה הצארית, שהייתה בית כלא לעמים, הפיצו סוכני הצאר את האמירה: "הכה יהודי והצל את רוסיה".

אנשיו של אולמרט טרחו להדליף ל"מעריב" (13.3) את ההערכות של "גורמי הביטחון", שנאמרו ב"דיון סגור" עם ראש הממשלה, בו השתתף גם יובל דיסקין, ראש השב"כ.  לפי "מעריב", באותו דיון הגדירו גורמי הביטחון (דיסקין?) את המיעוט הערבי בישראל כ"סכנה האסטרטגית האמיתית לטווח ארוך". בכך מצטרפים אולמרט, דיסקין וחבריהם לדברי הסתה זהים, שאמרו וחזרו והשמיעו פוליטיקאים של הימין, ובראשם – שרון, נתניהו וליברמן.

כדי לנמק, מדוע האזרחים הערבים הם "סכנה אסטרטגית אמיתית", הודלף ל"מעריב", כי השב"כ "מזהיר מפני המשך ההתרחקות בין ערביי ישראל לבין המדינה". כמו בעבר, השב"כ (ומשרד ראש המשלה) הופכים עמדות פוליטיות ביקורתיות כלפי הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, כלפי המלחמה שהייתה בלבנון, או כלפי האיומים לתקוף את אירן – לעמדות חתרניות.

מק"י וחד"ש הוקיעו לא-אחת את מחול השדים של ההסתה הגזענית, הגובר ככל שהממשלה הימנית צוברת כשלונות מהדהדים במדיניותה התוקפנית וביישום הבטחותיה "לסגור פערים", וככל שראשיה מסתבכים בפרשיות שחיתות רחבות הקף. אך הסתה שלוחת-רסן נגד הציבור הערבי לא תפתור את חוסר היציבות של הממשלה ולא תסייע לאולמרט בסקרים.

אולם הסתה גזענית שיטתית משפיעה בצורה שלילית ביותר על הלכי הרוח בציבור היהודי. דו"ח של המרכז למאבק בגזענות, שפורסם בסוף מרס, מצא, כי 75% מהיהודים בישראל אינם מוכנים לגור בבניין אחד עם אזרחים ערבים; 61% אינם מוכנים שיהיו להם חברים ערבים שיבקרו בביתם; ו-50% אינם רוצים לעבוד במקום שבו הממונה הישיר עליהם הוא ערבי. וכהד להסתה מצד הממשלה והשב"כ, 56% הסכימו עם האמירה, לפיה "הערבים אזרחי ישראל הם איום ביטחוני ודמוגרפי למדינה"; ו-40% תומכים בשלילת זכותם להצביע בבחירות.

אותו דו"ח גם מצא, כי 77% מהאזרחים הערבים חוששים מפני פגיעה בזכויות האזרח שלהם; 80% מודאגים מהפקעות קרקע המוניות; 74% חוששים מאלימות המופעלת בידי המדינה (אירועי אוקטובר 2000); ו-71% חוששים מאלימות כלפיהם מצד אזרחים יהודים.

הגזענות הייתה ונשארה הרעל שמפיצים ההון והשלטון, המעוניינים לפצל את העובדים לפי סימן הכר לאומי ודתי, במטרה לחבל במאבקים המעמדיים והחברתיים נגד ההפרטה והקיצוצים בתקציבי החינוך והרווחה. אך מי שאינו מגן על האזרחים הערבים, ששכרם נמוך ושלמעלה ממחציתם חיים בעוני – ימצא עצמו, מוקדם או מאוחר, קורבן של הפרטה, פיטורים ודחיקה לשוליים החברתיים.