ריקבון הכיבוש והפערים החברתיים

Bookmark and Share

פרשנים ואישי ציבור התבטאו בימים האחרונים במלים קשות על ישראל ותיארו אותה כלשון השיר: "המדינה הולכת פייפן". האירוע שהוליד את דברי הקינה האלה היה מעצרם של ראש רשות המסים ג'קי מצא ושל בכירים נוספים באותה רשות, של מנהלת לשכתו של ראש הממשלה, ושל כמה אנשי עסקים. כל אלה חשודים בהשגת הטבות בתשלומי מס בדרכי מרמה ובמינוי עובדים ברשות המסים כדי שיאשרו הטבות כאלה.

אך החשודים ממס הכנסה אינם לבד. במצעד החשודים במעשי שחיתות ובמעשים פליליים אחרים, שהמשטרה חוקרת את מעשיהם, או שכבר עומדים לדין, נמצאים גם נשיא המדינה, החשוד בעבירות מין; ראש הממשלה, החשוד בשוחד בעסקי נדל"ן בהתערבות לטובת חברו בנושא הפרטת בנק לאומי; שר האוצר החשוד באי-דיווח על פרשת הונאה; שר המשפטים לשעבר החשוד בהטרדה מינית; שר העבודה והרווחה לשעבר החשוד בקבלת שוחד מבעלים של חברת כוח אדם; וגם עבריינים שניסו להטות משחקי כדורגל. וזו רשימה לא מלאה של עדויות הריקבון.

ניתוח הסיאוב המתפשט בשדרות השלטון ובחברה הישראלית בכללותה אינו אפשרי במנותק מההוויה הפוליטית והחברתית בעשורים האחרונים.

כיבוש השטחים הפלסטיניים, הנמשך כבר 40 שנה, הדביק את גופה של החברה הישראלית בנורמות של שלטון צבאי מדכא, הרומס זכויות אדם ואזרח, אך גם בנורמות של שוד לאור היום של רכוש העם השכן. השוד הנמשך של  הקרקעות והרכוש של הפלסטינים לצורך הקמת התנחלויות, לצורך בנייתם של כבישים "ליהודים בלבד", או להקמת מחנות צבא – הוביל להתעשרות סוחרי נדל"ן, המבוססת על עצימת עיניים מצד אלה שלכאורה מופקדים על החוק מטעם השלטון הצבאי.

הדו"ח של עו"ד טליה ששון תיאר תמונה עגומה ביותר של הפרות חוק בוטות במהלך בניית ההתנחלויות בגדה המערבית. אך חמור במיוחד היה האישוש של החשדות, כי כל אותו שוד קרקעות של פלסטינים נעשה באישורם של דרגים בכירים בממשל הישראלי, לרבות כאלה המכהנים בלשכת ראש הממשלה. ומה קרה לאחר שהדו"ח הוגש? – דבר לא קרה, ושוד הקרקעות נמשך.

להשפעה המשחיתה של הכיבוש נוספה ההשפעה המשחיתה לא פחות של המדיניות הניאו-ליברלית, המקדשת את "השוק החופשי" ואת 18 המשפחות השולטות בכלכלה הישראלית. מדיניות זו מצהירה בגלוי, כי מטרתה היא – צמיחת המשק, כלומר: צמיחת ההון, ולשם כך היא מבצעת הפרטה מזורזת של חברות ממשלתיות ושירותים ממלכתיים; מפחיתה בחוק את חבות המס של בעלי התאגידים וכלל המעסיקים; מחלקת מענקים לתאגידים זרים ומקומיים; מאפשרת ריכוז גובר של ההון באמצעות מיזוגים ורכישות.

מנגנון המדינה על שלוחותיו השונות הפנים את המדיניות הניאו-ליברלית, וכולו מתאמץ לשרת את האינטרסים של התאגידים, בעליהם ומנהליהם. כך, למשל, לתפקידים בכירים במשרד האוצר מתמנים בשנים האחרונות, ככלל, אנשים מהשוק הפרטי המקושרים עם הצמרת העיסקית והמשפטית. אז מה הפלא, שאנשי עסקים חשים כמו דגים במים גם במסדרונות מס הכנסה?

שחיתות שלטונית לסוגיה השונים אינה חריגה מהנורמה. היא-היא הנורמה בישראל 2007.