הזרזיר והעורב בין לבנון לאירן

Bookmark and Share

מתי החלו ההכנות למלחמת לבנון השנייה, שנפתחה ב-12 ביולי ונמשכה עד להפסקת האש ב-14 באוגוסט?

פיסות המידע הרבות מצטרפות לפסיפס בעל משמעות. "ידיעות אחרונות" (18.8.06) מתאר "תוכנית מחץ" ישראלית, אשר הוכנה כבר בשנת 2000, לאחר שברק הוציא את הצבא מלבנון במהלך חד-צדדי. התוכנית כללה הגעה של יחידות צבא עד לליטני. שש שנים שכבה התוכנית בבור הפיקוד, עד שנוצרו תנאים למימושה (המלא או החלקי).

התנאי המרכזי, שככל הנראה היה חסר קודם-לכן, היה תמיכה מדינית-דיפלומטית וצבאית של ממשל בוש בעיתוי זה של המלחמה בלבנון.

עקרונית ממשל בוש נתן תמיכתו במלחמה זה מכבר. הרי מבחינת ממשל בוש, אשר מנהל מלחמות מתמשכות באפגניסטן ובעירק, מלחמה בלבנון, או לייתר-דיוק – בחיזבאללה, היא שלב בהכנה למערכה צבאית נגד שתי מדינות נוספות ברשימה – סוריה ואירן.

סימור הרש, פרשן אמריקאי בכיר, כתב בשבועון "ניו יורקר" (בגיליון שתאריך הופעתו 21.8.06), כי ממשל בוש היה מעורה מקרוב בתכנון המבצע הצבאי. הנשיא בוש וסגנו צ'ייני היו משוכנעים, כותב הרש, כי הפצצות של חיל האוויר הישראלי על בונקרים מבוצרים של הפיקוד ושל הטילים של חיזבאללה בלבנון יפיגו את דאגותיה הביטחוניות של ישראל וגם ישרתו כמבוא למיתקפה מונעת אמריקאית אפשרית, אשר מטרתה להרוס את המתקנים הגרעיניים של אירן, שכמה מהם קבורים גם כן עמוק מתחת לאדמה.

בהמשך מאמרו מציין הרש, כי התוכנית לתקיפת חיזבאללה הוצגה בפני ממשל בוש זמן רב לפני התקרית ב-12 ביולי, שבמהלכה נשבו שני החיילים הישראליים. מתיו קלמן, שליח "סן פרנסיסקו כרוניקל", כתב ברשימה ששיגר מירושלים לאחר תחילת המלחמה (21.7), כי בפגישת תידרוך שנערכה לפני למעלה משנה, הציג קצין צה"ל בכיר בפני דיפלומטים ועיתונאים אמריקאים ואחרים תוכנית מלחמה בת שלושה שבועות בלבנון. הרש מוסיף את המידע, לפיו באביב השנה, אנשי ביון אמריקאיים בכירים, שנדרשו להכין תוכנית למכה מכרעת נגד מתקני הגרעין של אירן, החלו לקיים התייעצויות עם מקביליהם בחיל האוויר הישראלי.

כך השתלבו בפועל התוכנית (הישראלית) להפצצת לבנון עם התוכנית (האמריקאית) להפצצת אירן, כאשר ללבנון יועד התפקיד של שדה ניסוי לפצצות החדישות וההרסניות במיוחד שמספקת ארה"ב לישראל, ואשר מתוכננות לשימוש גם במלחמה באירן. לכך מוסיף הרש, כי יועץ אמריקאי סיפר לו, שהישראלים הבטיחו לממשל בוש, שהמלחמה בלבנון תהיה "זולה ורבת תועלת". וממשל בוש העריך, כי המלחמה אכן תהיה "הדגמה של מה שיקרה באירן".

המידע המפורט בדבר הקשרים עם ממשל בוש ברמת ההכנות והתיכנון של המלחמה בלבנון והקשרה האירני מקבל מישנה תוקף, כאשר מסתבר מהמאמר של הרש, שהרמטכ"ל דן חלוץ עבד, בהיותו מפקד חיל האוויר, על "תכנון מלחמה אווירית נגד אירן".

מההתבטאויות של הנשיא בוש לאחר שנתקבלה ההחלטה בדבר הפסקת אש בלבנון ניתן להסיק, כי מבחינתו, המלחמה בלבנון הייתה מוצלחת. ומאחר שהקורבנות הלבנונים והישראלים שהיא גבתה וההרס שהיא זרעה אינם מטרידים אותו במיוחד, אין לבטל את האפשרות, שממשל בוש-צ'ייני-ראמספלד ימשיך ביישום התוכנית של מיתקפה על אירן.

ברור לכל קורא עיתונים, כי ליישום התוכנית לתקיפת אירן צפויות השלכות ישירות על ישראל. ראשי אירן הבהירו, כי במקרה של מתקפה על ארצם, הם לא יהססו לשגר טילים ארוכי-טווח לעבר ישראל. אך ממשלת אולמרט-פרץ, שבהתלהבות הקריבה את אזרחי לבנון וישראל כשפני נסיון  לקראת המלחמה של בוש באירן, אינה מתרגשת מהסכנות האיומות הנשקפות לישראל מהמלחמה  המתוכננת.

הידיעה ב"ידיעות אחרונות" (18.8.06), לפיה שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה, ודונלד ראמספלד, שר ההגנה של ארה"ב, נפגשו בשבוע שעבר לדיון באיום האירני – עשויה ללמד על המשך מעורבותה של ממשלת אולמרט בהכנות של ארה"ב למלחמה נגד אירן.

הימין הקיצוני בישראל דוחף בגלוי למעורבות ישראלית במלחמה באירן. בעצם ימי המלחמה בלבנון פירסם נתניהו, יו"ר הליכוד, מאמר הקורא להרחיב את המלחמה בלבנון גם לעבר אירן. הוא אינו היחיד בקריאה זו.

אולם אף כי ממשל בוש נחוש בהחלטתו להמשיך ביישום  תוכניות המלחמה האמריקאיות-ישראליות, עליו להתחשב גם בגורמים נוספים. היה ברור, למשל, כי החלטת מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש נתקבלה למורת רוחו של בוש. יהיה עליו להתחשב גם בכישלון המדיני של מלחמת לבנון השנייה, כלומר, בכישלון התוכנית לבידודו של חיזבאללה ולהחלשת מעמדו במארג הפוליטי-מפלגתי בלבנון.

גם לתוכנית להקים ציר פרו-אמריקאי של מדינות ערביות סוניות (ערב הסעודית, ירדן ומצרים), שילחץ על אירן לקבל את התכתיב של בוש – אין כרגע סיכוי להתממש. כפי שמציין הרש במאמרו, היועץ האמריקאי שמסר לו פרטים על כך ציין, כי לא התקיים התנאי להקמת אותו ציר – תבוסה צבאית של חיזבאללה. ראשי שלוש המדינות, בלחץ הציבור בארצותיהם, יצאו דווקא בגינוי של ההפצצות הישראליות.

הזרזיר הישראלי והעורב האמריקאי נחושים להמשיך בהרפתקתם ההרסנית, אך אינם לבדם בזירה.