אסון הפרטת האקדמיה

Bookmark and Share

הסגל הבכיר בכל שבע האוניברסיטאות בארץ החליט לצאת למערכה להצלת ההשכלה הגבוהה, ובכך הצטרף למערכה החשובה שמנהלים הסטודנטים כבר מתחילת שנת הלימודים הנוכחית.

בגילוי הדעת שפירסם מאשים ארגון הסגל הבכיר את הממשלה בשחיקת שכר המרצים ובגזילת 1.5 מיליארד שקל מתקציבי ההשכלה הגבוהה. הממשלה נוקטת בסחבת מכוונת במשא-ומתן לעידכון הסכם העבודה של הסגל הבכיר, ובמקביל – הקימה את "ועדת שוחט" במטרה לקדם את הפרטת המוסדות להשכלה גבוהה, לגרום לפיטורי מרצים ולהרעת תנאיי ההעסקה של הנותרים, וגם להעלות את שכר הלימוד שבו מחויבים הסטודנטים.

חברי הסגל הבכיר מתריעים מפני קריסה כלכלית של האוניברסיטאות ומפגיעה שיטתית מתמשכת באוטונומיה שמקנה החוק למוסדות האקדמיים בניהול ענייניהם. התפתחויות אלה פוגעות במחקר המדעי וגורמות לבריחת מוחות מישראל – מתריעים המרצים.

אם הממשלה לא תענה לדרישות הסטודנטים והמרצים, המערכה על עתיד ההשכלה הגבוהה תחריף. הן ארגוני הסטודנטים הארציים והן ארגון הסגל הבכיר כבר הודיעו, כי ישביתו את הלימודים בתחילת הסמסטר השני.

ירידה במיספר הסטודנטים באוניברסיטאות

בשנת הלימודים הנוכחית נרשמה לראשונה ירידה של 1.5% במיספר הנרשמים ללימודים באוניברסיטאות. ירידה זו אינה מקרית. היא מבטאת את ההעדפה שנותנת הממשלה למכללות הפרטיות, אשר גובות שכר לימוד גבוה ואינן מקבלות סיוע כספי מהממשלה. כך, למשל, מאפשרת הממשלה ליזמים פרטיים לפתוח מכללות וללמד בהן תחומים שיש להם ביקוש כמו משפטים, ניהול עסקים ומדעי המחשב. לעומת זאת, כאשר אוניברסיטת בן-גוריון ומכללות ציבוריות כמו מכללת ספיר בנגב ביקשו מהמועצה להשכלה גבוהה אישור לפתוח לימודי משפטים – הן נענו בשלילה בטענה, שיש מספיק מוסדות ללימוד משפטים…

הגידול המהיר במיספר הסטודנטים במכללות הפרטיות מבטא בעיקר את התרחבות הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. במכללות הפרטיות למשפטים לומדים בעיקר צעירים ממשפחות מבוססות, המסוגלות לממן את שכר הלימוד הגבוה וגם לדאוג למגורים ולקיום. לכן התרחבות המכללות האלה, מצד אחד, והחרפת המשבר באוניברסיטאות מצד שני, מבטאות את החרפת הפער בסיכוי להשיג השכלה גבוהה בין בני העשירים לבין בני הפועלים ושאר השכבות הנפגעות קשות מהמדיניות הכלכלית של הממשלה.

גרעונות האוניברסיטאות

עקב הקיצוץ המתמשך בתקציבי ההשכלה הגבוהה, שבע האוניברסיטאות סובלות מגרעונות כבדים. הממשלה מנצלת את הגרעונות האלה, כדי לאלץ את הנהלות האוניברסיטאות להסכים לתת עדיפות עליונה לשיקולים כלכליים ולהפריט חלקים גדלים של פעילותן.

כתוצאה ממהלך ממשלתי זה, האוניברסיטאות נדרשות להרחיב חוגי לימוד שיש להם ביקוש כמו מחשבים והנדסה, ולעומת זאת לצמצם חוגים המוגדרים כ"לא רווחיים" במדעי החברה והרוח. כך מצטמצם מגוון הקורסים שמציעות האוניברסיטאות. פן אחר של אותו תהליך הוא יצירת מסלול של השכלה פרטית לבני עשירים במיסגרת האוניברסיטאות. זה נעשה  באמצעות תוכניות לימוד, שעבורן נגבה שכר לימוד גבוה יותר ותנאיי הלימוד בהן נוחים יותר.

המדיניות הניאו-ליברלית, המרחיבה פערים כלכליים וחברתיים וכבר דנה 35% מילדי ישראל לחיים מתחת לקו העוני, מאיימת כעת על עתיד המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה כמוסדות נגישים לכלל הצעירים הישראלים וכמוסדות מחקר. בלימת ההפרטה המתבצעת בפועל של ההשכלה הגבוהה, הפסקת עבודתה של "ועדת שוחט", הגדלת התקציבים להשכלה הגבוהה והפחתת שכר הלימוד לפי מתווה ועדת וינוגרד – הן אינטרס חברתי ולאומי עליון.