בין העניים: יותר עובדים, יותר ילדים

Bookmark and Share

המוסד לביטוח לאומי פירסם בשבוע שעבר ממצאים עיקריים בדו"ח הביניים 2005/6 בדבר ממדי העוני והפערים בהכנסות. קריאה בנתונים מלמדת, כי בין דו"ח 2005/6 לדו"ח 2004/5 (וזו ההשוואה המתבקשת) מיספר המשפחות החיות מתחת לקו העוני (לאחר תשלומי העברה ומסים)  נותר יציב – 405 אלף משפחות. לעומת זאת, מיספר הילדים החיים מתחת לקו העוני ב-2005/6 היה 775 אלף – גידול של 2% בהשוואה לדו"ח הקודם.

גם כאשר בודקים את שיעור המשפחות עם ילדים החיות מתחת לקו העוני מגלים, כי הוא עלה מ-25.1% ל-25.6%. במיוחד העמיק העוני בקרב משפחות עם 4 ילדים ויותר: מ-57% ל-59%.

חשוב להדגיש נתונים אלה, משום שאינם מקריים. מצד אחד, בינואר 2006 פג תוקפה של הוראת השעה בדבר הפחתת קיצבות הילדים, אך בשל הסמיכות למועד הבחירות – האוצר לא האריך אותה. כתוצאה מכך,  גדלו בינואר שעבר קיצבות הילדים לחודש בסכום של 24 שקלים לכל אחד משלושת הילדים הראשונים ולכל הילדים ה"חדשים". אך באותו חודש ינואר נמשך תהליך קיצוץ הקיצבות לילד הרביעי ואילך. משפחות עם ילדים, חשוב להוסיף, גם נפגעו מהשחיקה שנמשכה בקיצבה להבטחת הכנסה. התוצאה הבלתי-נמנעת: החרפת המצוקה בקרב המשפחות עם ילדים, ובעיקר – בקרב משפחות עם 4 ילדים ויותר.

שליש מהמשפחות העניות הן משפחות ערביות, בעוד ששיעור המשפחות הערביות בכלל המשפחות בארץ הוא 16% בלבד. כמחצית מכלל המשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני, ובהן חיים כ-60% מהילדים העניים.

גם בדו"ח האחרון של הביטוח הלאומי עולה בבירור, כי הקשישים, החיים בדרך כלל כבודדים או במשפחות של שתי נפשות בלבד, ואשר ברובם המכריע אינם עובדים – נפגעים פחות ממדיניות הקיצוצים. הודות להגדלת קיצבת הזקנה ב-2.5%, שיעור משפחות הקשישים החיות מתחת לקו העוני אפילו ירד מ-24.5% ב-2004/5 ל-23% ב-2005/6.

לעומת זאת, המשפחות בגיל העבודה, שם גם גדלים הילדים, נפגעות באופן קשה במיוחד הן כתוצאה משחיקה בשכר המינימום, הן כתוצאה מהאילוץ לעבוד בעבודות חלקיות וזמניות, והן כתוצאה מהאבטלה ומהקיצוץ בקיצבות, ובעיקר – קיצבת ילדים והבטחת הכנסה.

בקרב משפחות שבהן ראש המשפחה (בגיל העבודה) אינו עובד גדל שיעור המשפחות העניות מ-67% ל-68%. אך במקביל, חשוב להדגיש, הולך וגדל שיעור המשפחות החיות מתחת לקו העוני שבהן יש לפחות מפרנס אחד. ב-2005/6 היו 175 אלף משפחות כאלה, והן היוו כבר 56% מכלל המשפחות העניות בגיל העבודה, לעומת שיעור של כ-40% לפני עשור.

דו"ח הביטוח הלאומי מציין בהקשר זה, כי ראשית, שכר המינימום (במונחים ריאליים) ירד ב-1.2% בין 2005/6 ל-2005; ושנית, כי השכר הריאלי בענפים המסורתיים, לרבות בענפים שבהם נרשם גידול במיספר העובדים – לא עלה, או אפילו נשחק ב-1%.

וכיצד מתיישבים נתונים אלה עם הנתונים בדבר "הצמיחה הכלכלית" והירידה הקטנה בשיעור המובטלים? גם לכך ישנה תשובה בדו"ח הביטוח הלאומי.

בשנת 2005/6 נרשם גידול של כ-2% בהכנסה הכלכלית למשפחה בהשוואה ל-2005. אך הגידול הזה הועיל בעיקר למשפחות שאינן נשענות במידה רבה גם על קיצבות, כלומר למשפחות בארבעת העשירונים העליונים. לעומת זאת, המשפחות בששת העשירונים התחתונים נפגעו במיוחד משחיקת שכר, מאבטלה ומהמשך הקיצוץ בתשלומי ההעברה.

ב-2005/6, מדווח הביטוח הלאומי, העשירון העליון גרף 35% מכלל ההכנסות הכלכליות. ארבעת העשירונים העליונים גרפו יחד – 77% מההכנסות. כך נותרו 23% בלבד מההכנסות הכלכליות לששת העשירונים התחתונים. אלה הפערים האמיתיים.