הבנקים וחברות הביטוח עושים קופה

Bookmark and Share

ארבעת הבנקים הגדולים – בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי, דיווחו על גידול של עשרות אחוזים ברווחיהם ברבעון השני של 2004, בהשוואה לאותו רבעון בשנה שעברה. הרווח הנקי (לאחר הפרשה לחובות מסופקים ולאחר תשלום מס) של ארבעת הבנקים הגיע ברבעון השני ל-1.3 מיליארד שקל, וזאת לעומת רווח של 920 מיליון שקל ברבעון השני של 2003. זה גידול של 55% ברווח הנקי.  בנק לאומי דיווח על עלייה של 64% בתקופה הנידונה, בנק הפועלים – על גידול של 53%.

כאשר בודקים את הרווחים במחצית הראשונה של 2004 (ברבעונים הראשון והשני), מגלים תמונה שונה: שני הבנקים הגדולים ביותר, הפועלים ולאומי, גרפו במחצית הראשונה כרווח נקי כשני מיליארד שקל, לעומת 2.5 מיליארד שקל שגרפו במחצית הראשונה של 2003.

אם מוסיפים לרווח הנקי של הפועלים והלאומי את ההפרשה לחובות מסופקים (המשרתת את ההון הגדול, שכן היא מוחקת בעיקר חובות של התאגידים הגדולים), תמונת הרווחים נראית כך:

במחצית הראשונה של 2004 היה הרווח הנקי של שני הבנקים הגדולים (כולל ההפרשה) 3.6 מיליארד שקל, וזאת לעומת רווח נקי (כולל הפרשה) של של 6.7 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2003.

מדוע אינם מתלוננים?

לכאורה, היו אמורים נתונים אלה להביא לטרוניות של הבנקים הגדולים על ירידה ברווחיהם ב-2004 לעומת 2003, אך הנהלותיהם נזהרות מכך מכמה סיבות. ראשית, דיווח על ירידה ברווח (כולל הפרשה) עלול להוריד את שערי המניות של אותם בנקים; שנית, מבחינה ציבורית, גם רווח נקי של 3.6 מיליארד שקל נראה כניצול גס של האזרחים; שלישית, הבנקים מגוייסים כעת למערכה נגד ההמלצות הצפויות של ועדת בכר בדבר הוצאת השליטה בקרנות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, והם מעוניינים להפגין יציבות כלכלית וצמיחה ברווחים.

מדד חשוב נוסף לגבי רווחיות הבנקים הוא התשואה להון, כלומר, יחס הרווח הנקי להון העצמי שלהם. ובכן, בנק הפועלים דיווח על תשואה של 15.3% במחצית הראשונה של 2004 ובנק לאומי – על תשואה להון של 14.4%. במלים אחרות, בשיעור כזה של תשואה להון, שני הבנקים הגדולים מחזירים לבעלים שלהם את כל ההשקעה בחמש שנים בלבד.

בכל מקרה כדאי לזכור, שהממשלה תורמת השנה תרומה מיוחדת לרווח הנקי (לאחר ההפרשה לחובות מסופקים ותשלום מס) של הבנקים הגדולים, וזאת בשל ההפחתה במס החברות, שהוחל בביצועה השנה.

מיהן חברות הביטוח שרכשו קרנות פנסיה?

המהלך של שר האוצר נתניהו, שהחל בהפרדת קרנות הפנסיה מההסתדרות, הגיע להשלמתו הצפויה בהפרטתן: האוצר מכר בשבוע שעבר את שתי קרנות הפנסיה הגדולות לחברות ביטוח.

חברת הביטוח מנורה רכשה את קרן הפנסיה החדשה הגדולה ביותר בישראל – מבטחים החדשה תמורת 710 מיליון שקל. באמצעות רכישה זו, קיבלה מנורה קרן המנהלת  חסכונות נצברים של 10 מיליארד שקל, השייכים ל-400 אלף עמיתים, ואשר מניבה הכנסה של 2 מיליארד שקל בשנה.

חברת הביטוח מגדל רכשה את קרן הפנסיה השנייה בגודלה – קרן מקפת החדשה, תמורת 200 מיליון שקל.

ומיהם הבעלים של חברות הביטוח האלה?

חברת הביטוח מנורה נמצאת בשליטתן של שתי חברות זרות – "ניידן אסטבלי" ו"פלמס אסטבלי" (78% מההון), אך בפועל מנהל אותה בנק הפועלים באמצעות קופות הגמל שלו (6% מההון). הבעלים המצוטט בעיתונים, מנחם גורביץ, שולט על 1.4% מהמניות. לחברת מנורה שותפה גם חברת הביטוח הראל (6% מההון), וזאת במיסגרת קשרים בתוך "משפחת חברות הביטוח".

בשני-שלישים של מניותיה של חברת הביטוח מגדל מחזיקה חברת הביטוח האיטלקית-אירופית ג'נרלי, והשותף של ג'נרלי הוא בנק לאומי.

במלים אחרות, חברות הביטוח מנורה ומגדל, שרכשו קרנות פנסיה (שהיו בעבר הסתדרותיות) הן חברות בבעלות תאגידים זרים ושני הבנקים הישראליים הגדולים.

פירוש הדבר, כי מהלך ההפרטה, כצפוי, מעביר חלקים נוספים של שוק ההון הישראלי לידי חברות זרות, כפי שדורשת הגלובליזציה הקפיטליסטית.

פירוש הדבר גם, כי בעוד שהבנקים מנהלים מערכה ציבורית נגד האפשרות שיוחלט לפצל מהם את קרנות הגמל והנאמנות שלהם  – הם עצמם רוכשים קרנות פנסיה, ובכך מחזקים עוד יותר את שליטתם בשוק ההון הישראלי.

ולאן תופנה התמורה ממכירתן של קרנות הפנסיה הרווחיות מבטחים החדשה ומקפת החדשה?

910 מיליון השקל שנתקבלו ממכירת שתי קרנות הפנסיה יועברו פורמלית לקרנות האם הוותיקות, מבטחים ומקפת, המוחזקות כעת בידי הממשלה. אך הלקוחות של אותן קרנות לא יראו מכך אגורה, שכן בפועל תנוכה הכנסה זו ממה שהאוצר מכנה "הגרעון" של קרנות הפנסיה הוותיקות.

מאחר שהאוצר התחייב להעביר, במשך שנים ארוכות, 80 מיליארד שקל לכיסוי הגרעון של קרנות הפנסיה הוותיקות, תאפשר ההכנסה של האוצר ממכירת שתי קרנות הפנסיה החדשות לאוצר להקטין את הסכום שיהיה עליו להעביר.