תקציב 2006: פחות שכר, פחות זכויות

Bookmark and Share

נצחונו של ראש הממשלה שרון במרכז הליכוד פתח את הדרך בפני מינויו הקבוע של אהוד אולמרט, שר התמ"ת הנוכחי, לשר האוצר בממשלת הליכוד-עבודה. אולמרט, שכיהן בחודשיים האחרונים כשר אוצר בפועל, ניצל את תפקידו כדי לבקר את קודמו, נתניהו, וכדי להשמיע דיבורים "חברתיים" על אודות הפערים הבלתי-נסבלים בהכנסות.

אך המבחן של אולמרט ושל ממשלת שרון בכללותה יהיה לא בדיבורים רוויי אמפטיה לעניים, אלא בשינוי מהותי של מבנה תקציב המדינה לשנת 2006, שכבר אושר בממשלה.

בשנתיים האחרונות, על רקע ההתפתחויות המדיניות (הינתקות, הפסקת הפיגועים) והתפתחותה של בועה חדשה בבורסות בעולם, וגם בזו בתל-אביב, נרשמה בישראל צמיחה כלכלית וגדלו הכנסות המדינה ממסים. אך כמו בארצות קפיטליסטיות אחרות, פירות הצמיחה הגיעו ברובם לכיסיהן של המשפחות באלפיון העליון.

הנתונים של המוסד לביטוח לאומי לגבי ממדי העוני בשנת 2004, שפורסמו באוגוסט, מצביעים באופן חד-משמעי על כך, שגם בישראל, הגידול בעסקים ומדיניות ההפרטה של הממשלה העשירו את העשירים והגדילו את מיספר העניים. חשוב לציין, כי כאשר מוציאים מכלל החיים מתחת לקו העוני את הקשישים, מתברר, כי מחצית מהמשפחות החיות מתחת לקו העוני הן משפחות של עובדים.

הצעת תקציב המדינה לשנת 2006, שאושרה, כאמור, בממשלה, אינה מזכירה את הקיצוצים הנמשכים בקיצבות הילדים ואת השחיקה הנמשכת בכלל קיצבות הביטוח הלאומי עקב הפסקת הצמדתן לשכר הממוצע. אך שינויים אלה, שאושרו בתקציבים קודמים, ממשיכים לפעול לרעת האזרחים, ובעיקר אלה ששכרם נמוך ואלה החיים רק מקיצבות, גם כאשר אין מזכירים אותם.

אולם האוצר גם אינו מושך ידו מפגיעה נוספת בילדים. בתקציב 2004 נקבע כ"הוראת שעה", כי קיצבת הילדים לילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003 תופחת מ-144 שקלים ל-120 שקלים למשך שנתיים בלבד. השנתיים חלפו, וקיצבת הילדים היתה אמורה לחזור ולהיות 144 שקלים לחודש. אך הממשלה החליטה להמשיך בגזילה, וכעת היא מציעה ש"הוראת השעה" בדבר הקיצוץ בקיצבת הילדים תחול במשך ארבע שנים נוספות, כלומר, עד סוף 2009.

נוסף לפגיעה בילדים, הממשלה בהצעותיה ב"חוק ההסדרים", שהוא חלק מתקציב המדינה לשנת 2006, שמה דגש במיתקפה חריפה על שכר עובדים ועל זכויותיהם. במלים אחרות, לאחר שקיצץ באכזריות בקיצבות, מחריף האוצר את מלחמתו בעובדים, ובעיקר באלה המאורגנים.

כך, למשל, מציעה הממשלה להגדיל את הניכוי לפנסיה משכר  עובדי המדינה, הנמצאים בהסדר של פנסיה תקציבית. כאשר הוטל על עובדי המדינה להשתתף במימון הפנסיה שיהיו זכאים לה, טענה הממשלה, כי מדובר בהשתתפות מוגבלת בהקף של 2% בלבד מהשכר. אך לאחר שהממשלה דחפה את רגלה בדלת, היא מציעה כעת להגדיל את הניכוי משכר עובדי המדינה. לפי ההצעה שאושרה בממשלה, הניכוי מהשכר יגדל בהדרגה במשך ארבע שנים, עד שב-2009 הוא יגיע ל-5.5%, שזה השיעור הנהוג לניכוי משכר עובדים המבוטחים לפנסיה. בנוסף, מציעה הממשלה לבטל את הזיכוי ממס הניתן לעובדי המדינה בשל הניכוי הזה.

יעד אחר למיתקפה של הממשלה הוא הקביעות בעבודה, שממנה נהנים עובדי המדינה. הממשלה מציעה ב"חוק ההסדרים" מודל העסקה חדש בשירות המדינה, שיאפשר להעסיק עובדים שנתקבלו למסלול קביעות כעובדים זמניים במשך חמש שנים. משמעות ההצעה היא, שבפועל לא יתקבלו עוד עובדים חדשים כעובדים קבועים בשירות המדינה, וניתן יהיה לפטרם לקראת תום חמש שנות העסקתם ללא תיאום עם ועד העובדים ועם ההסתדרות.

הממשלה אישרה גם הצעת חוק, שמטרתה – לעקוף את החלטת בג"ץ בנושא זכויות עובדים בחברות הנמכרות לבעלים אחר, לרבות בחברות מופרטות. בג"ץ קבע לפני עשר שנים, כי במקרה של העברת עובד למעביד אחר נדרשת הסכמה לכך מצד העובד. כעת מציעה הממשלה חוק, לפיו העובד המועבר הוא שצריך להגיש מכתב התפטרות תוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההעברה. עובד כזה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים הקבועים בחוק, ולא ליותר מכך, וגם זאת בתנאי שבית הדין לעבודה קבע, לבקשת המעביד, כי אין הרעה מוחשית בתנאיי העבודה. התהליך החדש שמציעה הממשלה מוציא מהתמונה את האיגוד המקצועי, ומאפשר חילופי מעבידים ללא כל דיון עם נציגי העובדים.

במקביל לפגיעה בשכר העובדים ובזכויותיהם, ממשיכה הממשלה גם בתקציב המוצע ל-2006 בקיצוצים בהוצאותיה. למרות שנרשם גידול בהכנסות המדינה, מציעה הממשלה לקצץ בבסיס התקציב של כל משרדי הממשלה, לרבות חינוך, בריאות ורווחה, 4.5% בשנת 2006, וגם לאשר קיצוץ של 1% נוסף בשלוש השנים הבאות. פירוש הדבר, כי למרות הגידול הצפוי באוכלוסייה, לרבות במיספר הילדים והקשישים – התקציבים של משרדי הממשלה ב-2009 יהיו נמוכים ב-7.5% מבסיס התקציב ב-2005.