צוחקים כל הדרך ללשכתם בבנק

Bookmark and Share

ארבעת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי) פרסמו בשמחה רבה את תוצאות פעילותם בשנת 2003. לפי שיטת הפירסום המקובלת עליהם, ארבעת הבנקים הודיעו, כי הרווח הנקי (לאחר תשלום מס) שלהם עלה ממיליארד שקל בשנת 2002 ל-3 מיליארד שקל בשנת 2003, כלומר, פי 3 תוך שנה אחת.

בפועל, הבנקים הרוויחו הרבה יותר, אך חלק גדול מהרווח הנקי שלהם הועבר לכיסוי חובות אבודים (מסופקים). ההפרשה לחובות שאין סיכוי לגבות אותם מתייחסת בעיקר לחובות הכבדים של אנשי האלפיון העליון. עשירים אלה קיבלו מהחברים שלהם בהנהלות הבנקים אשראי נדיב להשתלטות על חברות שונות או למימון רכישתן של חברות ממשלתיות שהופרטו, אך אינם פורעים אותו. לכן הנתונים האמיתיים של רווחי הבנקים  צריכים לכלול את מה שהם מגדירים כ"רווח נקי" ואת ההפרשות שלהם מהרווח (לאחר תשלום מס) לכיסוי החובות האבודים.

רווחי ארבעת הבנקים הגדולים

(כולל ההפרשה לחובות אבודים)

במיליוני שקלים (מחירים שוטפים)

                          1999    2002     2003

הפועלים                    2,287       3,550         3,700

לאומי                        1,934       2,322         3,022

דיסקונט                    935           860            1,020

מזרחי                       437           580            635

סך הכל                     5,593       7,312         8,377

בין השנים 1999 ו-2003, תוך ארבע שנים בלבד, רווחי הבנקים (כולל ההפרשה לחובות אבודים) גדלו ב-50%, מ-5.6 מיליארד שקל ל-8.4 מיליארד שקל. הגידול העקבי ברווחים של ארבעת הבנקים הגדולים גם בשנות משבר כלכלי, כאשר רבבות עסקים קטנים ובינוניים נסגרו והאבטלה ממשיכה לגדול, מלמדת על עוצמתם הכלכלית האדירה, המאפשרת להם להעביר את כובד המשבר לכתפיהם של אחרים, בעיקר לכתפי העובדים.

רווחי הבנקים גדלים עקב שערי הריבית השערורייתיים שהם גובים, ובעיקר מהלקוחות הפרטיים, כלומר ממשפחות השכירים, המנהלות אצלם את חשבונותיהן, ואשר גולשות לעתים קרובות למשיכת ייתר (אוברדראפט).

בסוף חודש מרס פירסם בנק דיסקונט את שערי ריבית החובה שהוא גובה. מהפירסום עולה, כי הריבית בחשבון פרטי רגיל היא כ-15%, ובמקרה של משיכת ייתר – 18%. בחשבון "עו"ש משכורת", הריבית על סכום של עד אלף שקל היא 7.4%, ועד 10,000 שקל – 10%. וכאשר יש חריגה מהאשראי שמרשה הבנק – ישנה תוספת ריבית של 3.5%. שערי ריבית גבוהים כאלה, הבולטים על רקע ירידת המחירים בשנה שעברה, קיימים גם בבנקים האחרים.

נוסף לשוד באמצעות ריבית הנשך, הבנקים גם גובים כמאתיים עמלות שונות, שההכנסות מהן עולות משנה לשנה. כאשר לאחרונה היה רעש ציבורי סביב מה שמכונה "עמלת שורה", הבנקים מיהרו להסכים לבטלה, אך הורידו באותה הזדמנות את הריבית האפסית שהם משלמים למי שיש עודף בחשבונו.

שר האוצר נתניהו, ששם לב לתגובות הנזעמות שנשמעו בעקבות פירסום נתוני הרווחים של הבנקים, יצא בסוף השבוע בהכרזה, לפיה בכוונתו "לפעול נגד השתוללות הבנקים". אך דברים אלה של נתניהו הם דמגוגיה טהורה.

שר האוצר במדיניותו תרם רבות לגידול ברווחי הבנקים. מדיניות האוצר גרמה לירידת השכר במשק בשנתיים האחרונות. כתוצאה מכך נזקקים יותר שכירים לאשראי מהבנק (משיכות ייתר). הבנקים גם מרוויחים ישירות מההפרטה שמנהל האוצר (בתור מממני ההשתלטות של חברות פרטיות על חברות ממשלתיות, בתור חתמים של הנפקות, בתור מנהלי קופות גמל בתחרות בקרנות הפנסיה). נוסף לכך, נתניהו הכריז, כי בכוונת האוצר להמשיך ולהוריד את מס החברות, צעד שיגדיל עוד יותר את רווחי הבנקים.