יש צמיחה: ברווחי הבנקים

Bookmark and Share

מזה עשרות שנים שולטות במשק הישראלי חמש קבוצות בנקאיות: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי הראשון.

בשנת 2006 השיגו חמש הקבוצות הבנקאיות האלה את שיא הרווחים של כל הזמנים – 14.6 מיליארד שקל (לפני תשלום מס). הרווח הנקי לבעלי המניות גדל מ-6.4 מיליארד שקל ב-2005 ל-8.9 מיליארד שקל ב-2006, או ב-40%.

זו הייתה גם שנת שיא בהכנסות שהגיעו לכיסיהם של הבעלים ושל מחזיקי המניות: התשואה (הרווח) יחסית להון המושקע בחמש הקבוצות הבנקאיות טיפסה ב-2006 ל-20%, וזאת לעומת תשואה של 8% ב-2003 ותשואה של 15% ב-2005.

כיצד השיגו הבנקים רווחים עצומים כאלה?

כידוע, בשנת 2006 התחוללה מלחמת לבנון השנייה. הפגיעה בעסקים בגליל ובחיפה והירידה בהכנסות של התושבים, מנעו מהבנקים להגדיל את הכנסותיהם מפעולות רגילות. אך אז "נחלצה לעזרתם" ועדת בכר, אשר חייבה אותם למכור בעלות וזכויות ניהול של קופות גמל ושל קרנות נאמנות, שהיו ברשותם.

מדו"ח המפקח על הבנקים על מערכת הבנקאות ב-2006, מצטיירת התמונה הבאה לגבי הרווחים של חמש הקבוצות הבנקאיות (במיליארדי שקלים):

                                            2004     2005     2006

הרווח מפעולות רגילות

(כולל הפרשה לחובות מסופקים)   12.8     13.2      12.2

רווחים ממכירת קופות גמל

וקרנות נאמנות                                                      2.4

סך הכל רווחים                             12.8    13.2      14.6

 

הסטת דגשים בפעילות הבנקים

נוסף לרווחים החד-פעמיים, שצוינו לעיל, למכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות, יש ותהיה השפעה בכל הנוגע בדגשים בעסקים של הבנקים הגדולים, הפועלים בישראל.

השפעה ברורה אחת היא, שהבנקים הגדולים שמים דגש רב עוד יותר על שאיבת רווחים ממשקי הבית. הסעיף העיקרי בנכסי הבנקים הגדולים הוא האשראי לציבור, המהווה שני-שלישים מסך הנכסים שלהם.

ההכנסות ממגזר משקי הבית (הלוואות, משיכות ייתר, כרטיסי אשראי) היוו ב-2006 כמחצית מכל ההכנסות התיפעוליות של הבנקים. המגזר העיסקי, לעומת זאת, תרם להכנסות הבנקים רק 11% מההכנסות התיפעוליות. המפקח על הבנקים מסביר פער עצום זה במלים הבאות:

"הבדל זה נובע, כנראה, בעיקר מיכולתם של לקוחות המגזר העיסקי להשיג מימון מגופים חוץ בנקאיים, לעומת העדר תחליפי אשראי ברמה נאותה ללקוחות מגזר משקי הבית". במלים אחרות, משקי הבית הם "שבויים" של הבנקים, בעוד שבעלי ההון יכולים לקבל אשראי גם מחברות לא-בנקאיות ומבנקים בחו"ל.

בקרב המשפחות בישראל נהוג לקבל אשראי באמצעות כרטיסי אשראי. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי בישראל פועלות שלוש חברות של כרטיסי אשראי, שכולן מחוברות לבנקים הגדולים: ישראכרט – לבנק הפועלים; לאומי קארד – לבנק לאומי; וכ.א.ל.  (כולל דיינרס קלאב) – לשותפות של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי.

הסט חשוב נוסף בפעילות הבנקים היא שימת דגש רב יותר בפעילות הבינלאומית, הגלובלית.

בנקים ישראלים פועלים בארצות אחרות באמצעות חברות בנות וסניפים. ב-2006 פעלו בחו"ל כ-150 חברות ומשרדים שונים  של בנקים ישראלים – גידול של 40 חברות ומשרדים לעומת 2005. הפעילות הגלובלית של הבנקים, שהתמקדה בעבר בעיקר במרכזים כלכליים במערב (אירופה, ארה"ב), מוסטת לאחרונה לפעילות בארצות הנחשבות שווקים מתפתחים כמו מזרח-אירופה ותורכיה.

המפקח על הבנקים מעריך, שמגמה זו מבטאת את "רצונה של המערכת הבנקאית בישראל להרחיב את פעילותה הבינלאומית ולהפחית את חשיפתה למשק המקומי".

השג של עובדים מאורגנים

בעוד שהבנקים הגדולים מצליחים להשיג רווחי שיא, העובדים באותם בנקים לא טמנו את ידם בצלחת.

לאחר שלוש שנים (2003-2001), שבהן לא עלה בידי העובדים לשפר את תנאיי שכרם, ולאחר גלי פיטורים, שאיפיינו את בנק הפועלים ובנקים נוספים, עלה בידי עובדי הבנקים להשיג ב-2006 תוספות שכר.

בלחץ ועדי העובדים, אשר גם יזמו שביתות (בבנק הבינלאומי, למשל), נאלצו הנהלות הבנקים לתת לעובדיהם מענקי רווחיות חד-פעמיים, תוספות שכר, והגדלה של ההפרשות לקרן השתלמות ולקרנות פנסיה.

למרות שהבנקים איימו, כי מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל תוביל לפיטורי עובדים, בפועל גדל ב-5% מיספר העובדים בחמשת הבנקים הגדולים. במקביל גדלה עלות השכר הממוצעת של עובד בבנק ב-5% לעומת העלות ב-2005.

בהשוואה למצב בכלל המשק הישראלי, עובדי הבנקים המאורגנים השיגו תוספות שכר גבוהות יותר: בעוד שב-2006 לעומת 2005, עלה השכר הריאלי למישרת שכיר בכלל המשק ב-1.6% בלבד, השכר הממוצע לעובד בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדל ב-9%.