חוקים שיזמתי ונכנסו לספר החוקים

Bookmark and Share

39 הצעות חוק שיזמתי אושרו בשנים 2006-1993

ונכנסו לספר החוקים

א.   עובדים

1. הבטחת זכויות הדוורים ( חוק רשות הדואר – תיקון מס' 6). החוק העביר עובדים העוסקים בחלוקת דואר ממעמד של "קבלנים" חסרי זכויות סוציאליות למעמד של עובדי רשות הדואר, עם זכויות סוציאליות   (28.12.1993).

2. דמי אבטלה לא יפלו בשום מקרה משכר המינימום (חוק הביטוח הלאומי  – תיקון מס' 99 ). החוק קובע שגם עובד שקופח, ולא שילמו לו שכר מינימום כחוק, יקבל – כמובטל – דמי אבטלה המחושבים לפי שכר המינימום  (28.03.1995).

3. איסור אפליה בשל גיל בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה ( חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה  – תיקון מס' 3). החוק קובע במפורש איסור על אפליה בעבודה בשל גיל, להוציא מקרים שאופי העבודה אינו מאפשר להעסיק בכל גיל  (13.06.1995).

4. היעדרות בשל מחלת הורה של בן זוג  (חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה),  תיקון מס' 2 ) החוק קובע, כי היעדרות של עובד, בשל מחלת הורה (במשך 6 ימים בשנה), תותר גם לבן/ת הזוג של העובד שהורהו חולה (27.02.1996).

5. חוק שכר מינימום  (תיקון מס' 2). תיקון המבטל את הכללת הפרמיות בשכר המינימום והעלאתו ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק (2.04.1997).

6. הגנה על מקימי ועד עובדים והפועלים בו  (חוק הסכמים קיבוצייםתיקון מס' 6). החוק מגן על זכות ההתאגדות באיגוד מקצועי ומסייע להדוף את הניסיון השיטתי של מעבידים למנוע  התארגנות של עובדיהם ובחירת ועד באמצעות פיטוריהם של היוזמים.  בחוק נקבעו עונשים למעביד המפר זכות זו (1.01.2001).

7.  חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 6). התיקון לחוק קובע כי  עובד חד-הורי  שעמו ילד שטרם  מלאו לו 16 שנים, זכאי להיעדרות בשל מחלת ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימים, במקום 8 ימים עד כה (15.0.72002).

ב. בריאות  

8. פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס). החוק קובע פיצויים וגמלה למי שנדבק באיידס כתוצאה מקבלת עירוי דם נגוע באיידס במוסד רפואי בארץ.  החוק יצר תקדים על פיצוי למי שחלו עקב טיפול רפואי, גם אם לא הוכחה שום רשלנות מצד המדינה  (23.12.1993).

9. שמירה על עצמאותן של התחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב") והשארתן בניהול ישיר של  משרד הבריאות ( חוק ביטוח בריאות ממלכתי -תיקון מס' 4)  (13.03.1996).

ג.  נכים

10.  חוק שיקום נכי נפש בקהילה

החוק, שאושר לאחר תהליך חקיקה שנמשך ארבע שנים, מעניק לראשונה לחולי הנפש זכות  לקבל סל שיקום הכולל דיור, השלמת השכלה, הכשרה מקצועית, טיפולי שיניים, שירותי פנאי ועוד.

מהחוק החדש נהנים כ-40 אלף חולי נפש החיים מחוץ לבתי החולים.  הניסיון של הפעלת החוק לימד, כי שיקום מסייע לשילוב נכי נפש בעבודה ובחברה ומקטין אשפוזים חוזרים  (11.07.2000).

11. שיפור מצבם של מקבלי פנסיה שגם זכאים לקצבת נכות (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 46) התיקון לחוק צמצם את הניכוי של הפנסיה מתוספת התלויים לקצבת הנכות. מעתה ואילך,  פנסיה בשיעור של עד 17% מהשכר הממוצע לא תנוכה מתוספת התלויים (14.01.2002).

12. מגורים בקהילה של נכי נפש (חוק התיכנון והבנייה – תיקון מס' 61). החוק מבטיח את זכותם של נכי נפש למגורים בקהילה (דיור מוגן, הוסטל וכו') בכך שהוא קובע כי מגורים כאלה לא ייחשבו שימוש חריג (13.03.2002).

ד. דיור

13.  חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי חוק ראשון מסוגו, הקובע את זכותו של דייר עמידר וחברות דומות לתיקון הליקויים בדירה תוך 60 יום, וכן את זכות בן הזוג, הבן או הנכד להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית ובכך מונע את סילוקם  (20.07.98). (ר' גם סעיף 12).

ה. נשים

14.  רציפות זכויות  בקרן השתלמות לעובדת בחופשת לידה  (חוק עבודת  נשים – תיקון מס' 12) החוק משווה בין זכויות אישה בחופשת לידה לבין זכויות משרת במילואים, כך שבתקופת חופשת הלידה ממשיך המעביד להפריש עבורה את דמי קרן ההשתלמות, ובכך מתקיים רצף בקרן ההשתלמות ( 13.03.1992).

15.  העלאת הגיל שבו זכאיות נשים לדמי אבטלה מ- 60 ל- 65 שנה  (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 80).  החוק מאפשר לנשים מובטלות לקבל קצבת אבטלה עד גיל 65, וגם מבטיח, שאם האישה זכאית גם לקצבת זקנה – היא תקבל את הגבוהה שביניהן  (13.07.1993)

 16. העלאת דמי הלידה מ-75% ל-100% משכר האישה (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 83). דמי הלידה, המשולמים ליולדות היוצאות לחופשת לידה (12 שבועות) מעבודתן, הועלו הודות לחוק זה עד למלוא שכר האישה.  תיקון זה העלה את דמי הלידה המשולמים ל-90% מבין היולדות (8.03.1994).

17. מענק לידה ליולדת, תושבת השטחים, שהיא או בעלה עובדים בישראל גם כאשר היא יולדת בבית חולים בשטחים  (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 84) (8.03.1994).

18. העלאת הגימלה המשולמת לאישה בשמירת הריון עד  ל-70% משכרה  (חוק הביטוח הלאומי תיקון מס' 104). עד לחקיקת חוק זה, הגמלה ששולמה לאישה, שרופאים הורו לה להעדר מהעבודה בשל שמירת הריון, הייתה נמוכה ביותר והגיעה עד ל-25% מהשכר הממוצע. החוק העלה את תקרת הגימלה פי 3 – עד ל-70% מהשכר הממוצע במשק  (18.07.1995).

19. הארכת תקופת ההתיישנות לגבי עבירות מין שבוצעו בעת שהמתלונן/ת היו קטינים. (חוק העונשין- תיקון מס' 47). החוק קובע, כי חישוב תקופת ההתיישנות (10 שנים) לגבי עבירות מין שבוצעו בקטינות ובקטינים, מתחיל לא במועד ביצוע העבירה, אלא לאחר שמלאו לקטינה או לקטין 18 שנה.  חוק זה נועד לסייע לקורבנות תקיפה מינית בילדותם או בנעוריהם, לרבות לקורבנות של גילוי עריות, לקבל סעד משפטי (9.01.1996).

20. הרחבת ההגדרה של "שכר" בחישוב השכר השווה לעובדת ולעובד (תיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד). החוק מבטיח לנשים שוויון לא רק בשכר הבסיסי , אלא גם בתשלומים הנילווים, כמו  שעות נוספות, רכב, ביגוד ועוד  (11.03.1996).

21.  ביטול האיסור על נשים בהריון לעבוד בשעות נוספות, אם הן רוצות בכך ובאישור רופא (חוק עבודת נשים – תיקון מס' 15)   (27.01.1998).

22. אפשרות לאישה הרה להביא אישור על היעדרות מהעבודה בשל בדיקות גם מרופא נשים  (חוק עבודת נשים -  תיקון מס' 17)  ( 19.05.1998).

23. החלת כללי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה גם על  מעבידים בפועל של עובדי חברות  כוח אדם (חוק שוויון  ההזדמנויות בעבודה – תיקון מס' 7). החוק מחיל גם על המעביד בפועל של עובדי קבלן וחברות כוח אדם את כללי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר אפליה בשל מין, גיל, לאום וכו'  (6.03.2001).

 ו. ילדים ונוער

24.  חוק חינוך  חובה חינם מגיל 3, במקום מגיל 5. (חוק לימוד חובה – תיקון מס' 7 ותיקון מס' 16). החוק הקדים את תחולת חוק חינוך חינם לגיל 3 והוא חשוב במיוחד ל-50 אלף ילדים בגיל 3-4, אשר עד לחקיקת החוק לא למדו כלל בגן  (11.01.1999).

25.  תשלום קצבת שארים לכל יתום (חוק הביטוח הלאומי  – תיקון מס' 93). עד לחקיקת החוק, שילם המוסד לביטוח לאומי קצבת שארים רק ל-2 יתומים,  גם אם המפרנס הותיר במותו יותר משני ילדים (עד גיל 18).  החוק ביטל את הקיפוח של הילדים במשפחות מרובות ילדים, והוא קובע שכל יתום זכאי לקצבת שארים מהביטוח הלאומי  (25.07.1994).

26. ביטול קיזוז קצבאות הילדים בשל חוב למס הכנסה   (חוק הביטוח הלאומי – תיקון מס' 13). החוק ביטל את האפשרות לקזז מקצבאות ילדים בשל חוב של ההורים למס הכנסה (11.03.1997).

27. איסור שימוש בדמות קטין בקלטות פורנוגרפיות  (חוק העונשין  – תיקון מס' 52 ). החוק נועד להחריף את המערכה נגד ניצול מיני של ילדים  (28.07.1998).

28. ביטול תשלום אגרת בריאות בבתי הספר  (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תיקון מס' 6). החוק ביטל את התשלום שנהגו לגבות רשויות מקומיות למימון שירותי בריאות בבתי הספר (8.09.1997).

29. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) החוק מסדיר תחום, שהיה פרוץ קודם לכן, של מכוני הכושר הפרטיים. ילדים ונערים, שהתאמנו בהם ללא פיקוח של מאמן, נפגעו, לרבות בעמוד השדרה. החוק קובע את תנאי הרישיון לפתיחתו ואת תנאי ההפעלה של מכון הכושר (15.03.1994).

30. קביעת התנאים לאימון קטינים במכוני כושר  (חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון). החוק מאפשר  לילדים מתחת לגיל 14 להתאמן תחת השגחת מדריך מיוחד לאימון ילדים לאחר שימציאו תעודה רפואית והסכמת אחד ההורים (11.11.2002).

31. חוק מעונות יום שיקומיים החוק מעניק לילדים עם נכויות ומוגבלויות קשות  אשר אינם נקלטים במעונות יום רגילים, את הזכות למעון יום שיקומי, בו יקבלו טיפולים פרה-רפואיים, חינוך והעשרה.  זכאים לפי חוק זה הם פעוטות מגיל שנה ועד לגיל שש המקבלים קצבת ילד נכה או המוכרים כמפגרים בידי השירות למפגר  (29.03.2000).

32. חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) החוק קבע לראשונה, כי לילד בסיכון ישנה זכות, וכי המדינה חייבת להבטיח את יישומה. החוק מבטיח לכל פעוט בסיכון, כאשר יש חשש להתפתחותו התקינה, או שהוא סובל מאלימות, או שהוריו אינם יכולים לדאוג לו – שהוא אכן יקבל מקום במעון יום או במשפחתון (18.07.2000).  יישום החוק הוקפא עד מאי 2003 באמצעות חוק ההסדרים במשק המדינה שהגישה ממשלת שרון.

33. מינוי אפוטרופוס לדין לקטין ( חוק הנוער (טיפול והשגחה) –  תיקון מס' 14). החוק מעניק לבית המשפט לנוער סמכות למנות לקטין אפוטרופוס לדין  (18.07.2000).

34.  איסור פרסומת עקיפה למוצרי טבק ומניעת פרסומת המכוונת לילדים ונוער  (חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון – תיקון מס' 2). החוק אוסר באופן מוחלט פרסומת עקיפה לעישון, וכן מחמיר את ההוראות הקיימות לגבי פרסומת ישירה, בעיקר זו המכוונת לבני נוער ולילדים במטרה להקטין את ההתמכרות של בני נוער לעישון (26.03.2001).  

 35.  סימון צעצועים מסוכנים  (חוק הגנת הצרכן – תיקון מס' 12). החוק מאפשר לשר התעשייה  לסמן מוצרים לילדים (בעיקר – צעצועים) לשימוש לגילים שונים, וזאת במטרה להגן על ילדים רכים מפני צעצועים מסוכנים  וגם להגן על ציבור הצרכנים, שיקבל מידע מדויק, למי מתאים הצעצוע (04.06.2002).

 36.  חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד. החוק הולם את עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. החוק קובע, כי בעת הגשת הצעת חוק  ממשלתית או פרטית לקריאה ראשונה, יפורטו בדברי ההסבר השלכות החוק על זכויותיהם של ילדים (15.7.2002).

37. חוק הסעה בטיחותית לפעוטות נכים (חוק הסעה בטיחותית – תיקון מס' 2). החוק מסדיר את הסעתם של  פעוטות עם מוגבלות בני שנה עד שלוש אל מעון יום שיקומי וממנו:  הוא קובע שאת הפעוט ילווה אדם מבוגר, נוסף לנהג, וכי הרשות המקומית תסיע את הפעוט בהסעה המיועדת לילדים עם מוגבלויות (24.07.2002).

 38.  חוק עברייני מין (הגנה על הציבור) חוק חדשני, הנותן למשטרה ולשירותי הרווחה כלים לפיקוח הדוק על עברייני מין שריצו את עונשם ומחייב להשקיע בשיקומם. החוק חשוב במיוחד להגנת של ילדים ובני נוער (ינואר 2006)

39.  חינוך ילדים לתרבות ואמנות  (חוק חינוך ממלכתי – תיקון מס' 6). הוספת מטרה למטרות החינוך הממלכתי: הרחבת האופקים התרבותיים של התלמידים ופיתוח יכולתם לחוות חוויה אמנותית (8.12.2003).