שובר שוויון

Bookmark and Share

    ליהטוט במילים כדי לומר דבר והיפוכו אינו עיסוק חדש. לפני 30 שנה, הכתירו בגין ושרון את מלחמת הכיבוש בלבנון בתואר "מבצע שלום הגליל", וכך "שלום" הפך כותרת לכיבוש שנמשך 18 שנה. ממשיכי להטוטי המילים מנופפים היום בדגל של "שוויון בנטל", כדי להצדיק בפועל אפליה ורדיפה של השונה.

 שוויון וזכויות

    הרעיון הדמוקרטי הבסיסי, לפי כל בני האדם שווים, לא נועד לטשטש הבדלים של מוצא, אופי וצרכים, אלא לשלול רדיפות וקיפוח בתירוצים כאלה או אחרים. בתפיסה הדמוקרטית, השוויון בין בני האדם אינו רק בזכות לחיים, אלא גם בזכות לקיום בכבוד, הן חומרי והן תרבותי.

    46 שנות הכיבוש בשטחים הפלסטיניים, ותהליכי הקיטוב  הכלכלי-חברתי שהתחוללו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים, רוקנו בהדרגה מתוכנה אפילו את הזכות לחיים, שלא לומר הזכות לחיים בכבוד. כך החליפו תוכנית ויסקונסין את הזכות לעבודה, החינוך המופרט – את הזכות לחינוך, ואילו "שוויון בנטל" החליף את השוויון.

    רבים הרואים עצמם ליברלים, ובתור שכאלה התקוממו נגד סיסמת הבחירות "בלי חובות אין זכויות" של הרשימה הכהניסטית "עוצמה לישראל" (סיסמא אשר נפסלה בידי השופט אליקים רובינשטיין, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית) – מאמצים בחום את "השוויון בנטל". עובדה, הם העניקו 19 מנדטים לרשימת לפיד, שזו הייתה סיסמתה הראשית. אך "שוויון בנטל" זה בדיוק "בלי חובות אין זכויות", אך עם הלהטוט של הכללת המילה שוויון בתביעה למילוי חובות כתנאי לזכויות.

 גיוס ואי-שוויון

    השימוש הרווח במושג "שוויון בנטל" מעניק ערך עליון לשירות הצבאי, ובכך מתכתב ישירות עם הפוליטיקה הישנה של המיליטריזציה של החברה הישראלית ושל הצדקת האפליה.

    שיר ההלל לשירות הצבאי משרת ישירות את מדיניות הכוח והנצחת הכיבוש, תוך שהוא מצדיק את אי-השוויון של אלה שאינם משרתים – ערבים, חרדים וגם נשים. נוח מאוד לתומכי "השוויון בנטל" להתעלם מכך, שהערבים ברובם אינם נקראים לשירות צבאי בהחלטת ממשלות ישראל לדורותיהן; נוח להם גם להתעלם מכך, שדווקא פטור מחובת שירות צבאי היה מאפשר ליותר צעירים חרדים להפסיק ללמוד ולצאת לעבודה.

    אפשר גם לבחון את הנושא באמצעות ניתוח מצבם של אלה שכן משרתים בצבא. מחקרים הוכיחו את מה שאפשר להבין גם מצפייה בחדשות, כי בשורות החיילים הקרביים אפשר למצוא בנים למשפחות עולים וגם ערבים-דרוזים וערבים-בדואים. אך בתום השירות הצבאי, מתמודד כל אחד מהם עם המעמד החברתי הנחות, הנגזר ממוצאו ומהבסיס הכלכלי של משפחתו.

    חובבי "השוויון בנטל" מתגוננים מפני הביקורת עליהם בטענה, שמי שלא ישרת בצבא – יחויב ב"שירות לאומי". כבר עשרות שנים נהוג "שירות לאומי" בהתנדבות של צעירות דתיות, כתחליף לשירות הצבאי. אך ההצעה ל-"שירות לאומי חובה" היא בכלל אופרה אחרת.

    כפי שציין גיורא איילנד, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי ("ידיעות אחרונות", 27.1), מדינות מטילות חובת גיוס לצבא, אך שום מדינה דמוקרטית אינה מגייסת בכפייה אזרחים בני 18 לעבודה בשירותים ציבוריים. גיוס כזה משחרר את המדינה מתשלום שכר לעובדים באותן עבודות, אינו יעיל, והכי חשוב – מחייב להקים מערכת כוחנית לכפייתו.

    וכך, ה-"שוויון בנטל" משמש תירוץ להטלת האחריות לאפליה לא על מי שמפלה, אלא על זה שמופלה לרעה.