מדיניות המקל הארוך נוסח אובמה

Bookmark and Share

למקרא צירוף המילים "כתישה מסיבית מהאוויר", שתיאר את תכניתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה למלחמה ממושכת נגד ארגון דאע"ש, המכנה עצמו "המדינה האיסלאמית" ("ידיעות אחרונות", 10.9), ממש התבקש להזכיר את הכרזת נתניהו (20.8) – "חמאס יקבל הכתשה". אך הדמיון בין המלחמה בעזה לבין המלחמה אליה מוביל ממשל אובמה אינו לשוני בלבד.

 אובמה בדרכו של בוש

    בנאום המלחמה שנשא (10.9), הבהיר אובמה כי ארצות-הברית תגביר את הפצצתם מהאוויר של אזורים שבשליטת דאע"ש. במפגש בג'דה עם נציגי עשר מדינות ערביות (11.9), השיג שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי הסכמה לשימוש בבסיסים האמריקאיים הממוקמים בהן. נוסף לכך הודיעו מדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה על תמיכתן בהכרזת המלחמה.

    לקואליציה שהקים ממשל אובמה דמיון רב לזו שהקים הנשיא בוש כשפתח במלחמה בעיראק. וכמו בימי בוש, המטרה האמיתית של המלחמה אינה להגן על אזרחים בעיראק או בסוריה, אלא לבצר את ההגמוניה הצבאית, הפוליטית והכלכלית האמריקאית באזור.

    אובמה, המביע זעזוע מהרג אזרחים ומטיהור אתני נוסח דאע"ש, הרי נתן גיבוי מדיני וצבאי להרג 2,200 פלסטינים ברצועת עזה. אובמה גם העניק תמיכה לקבוצות החמושות שפתחו לפני שלוש שנים במלחמה בסוריה, שהפילה כבר כ-200 אלף קורבנות, ואשר הולידה את תופעת דאע"ש.

 טורקיה כמשל

    אובמה לא טרח לציין בנאומו, מיהם הגורמים התומכים בדאע"ש ומאפשרים את פעילותו הצבאית. אם היה מונה גורמים אלה, הרי מקום מרכזי ביניהם הייתה תופסת טורקיה בהנהגת ארדואן, החברה בנאט"ו ובה ממוקם בסיס אווירי אמריקאי גדול.

    טורקיה מוגדרת כיום כצינור החמצן הכלכלי של ארגון דאע"ש. "כלכליסט" (10.9) דיווח, כי חברות טורקיות רוכשות, בידיעת השלטונות, נפט שדאע"ש שואב בשדות עליהם השתלט בעיראק ובסוריה. נוסף לכך, בצד הטורקי של הגבול עם סוריה, פועלים מחנות אימונים של דאע"ש, אליהם מגיעים מתנדבים מאירופה, וכן בתי חולים לטיפול בפצועים של הארגון.

    טורקיה לא השתתפה במפגש בג'דה, שכן היא דורשת כתנאי לתמיכתה בהפצצות, כי ממשל אובמה יצייד בנשק חדיש את ארגוני הטרור הפועלים נגד הממשלה הסורית. תנאי דומה לתמיכה בהפצצות הציגה סעודיה, אשר אירחה את המפגש עם קרי.

 האיום על ריבונות סוריה

    כאשר ציין אובמה בנאומו כי ההפצצות על דאע"ש יבוצעו "בכל מקום", היה ברור שסוריה כלולה בתוכנית. אלא שבניגוד למצב בעיראק, שם מכהנת ממשלת בובות אמריקאית, הפצצת מטרות של דאע"ש בסוריה ללא תיאום עם הממשלה הסורית תהיה פגיעה ברורה בריבונותה.

    גורמים רשמיים הבהירו בסוף השבוע שעבר, כי סוריה מוכנה להגיע להסכמות עם ממשל אובמה לגבי פעולות נגד דאע"ש, אך שוללת כל פעילות צבאית ללא תיאום מראש. עמדה דומה נקטו דוברים רשמיים של רוסיה ואיראן.

     אך ממשל אובמה דבק במדיניות התומכת בארגונים הלוחמים נגד ממשלו של אסד, ומסרב ללמוד לקח מתוצאות ההרסניות של מלחמת ארה"ב בעיראק לפני עשור.

 ומה הלאה?

     כן, אובמה יכול לשגר את חיל האוויר של ארה"ב להפציץ ו-"לכתוש", כפי שלימדה ההיסטוריה העקובה מדם בעיראק ובאפגניסטן (ובאזורים אחרים). אך לאובמה, בדומה לנתניהו ש-"כתש" את עזה, אין שום תכנית מדינית וכלכלית-חברתית ליום שאחרי.

    השפעתם של ארגונים פונדמנטליסטיים דוגמת דאע"ש גוברת ככל שמתרחבים העוני והמצוקה הכלכלית, הדיכוי הפנימי והייאוש הפוליטי. אך מבחינת ממשל אובמה (וגם מבחינת נתניהו), סבלם המעמיק של אזרחים במזרח-התיכון, הנדחקים יותר ויותר לשוליים, אינו שקול כלל ועיקר לחשיבות של השליטה בנפט, של הגנת המשטרים המשרתים את החברות הרב-לאומיות, ושל הבטחת ה-"יציבות" של הריאקציה המקומית.