ההון מתפרע בלי חשבון

Bookmark and Share

ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי של ארצות-הברית, חלקה את דאגתה עם קהל שומעיה בבוסטון (17.10): "מידת העלייה המתמשכת באי-השוויון בארה"ב מדאיגה אותי מאוד… זו העלייה העקבית ביותר באי-שוויון מאז המאה ה-19". בהמשך ציינה, כי שכר הלימוד הגבוה במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב מקשה על הצעירים להשיג תואר.

בדיבוריה על אודות השלכות אי-השוויון הגדל, מצטרפת ילן לרשימה מתארכת של מובילים בכלכלה, המגלים דאגה דומה משום שהם מוטרדים מתכיפות המשברים הפוקדים את הקפיטליזם בשני העשורים האחרונים.

בין צנע לריבית אפסית

המשבר העולמי, שהחל בארה"ב בשלהי 2007 והתגלגל לאירופה, ולאחרונה ניכרים סימניו גם במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית, יהיה רשום, ככל הנראה, בהיסטוריה הכלכלית כמשבר הממושך ביותר.

הממשלות בארצות ההון, שתפקידן להבטיח את שרידותו של הקפיטליזם, הגיבו למשבר הכלכלי הנוכחי בשני אופנים עיקריים.

הממשל של ארה"ב (בימי הנשיאים בוש ואובמה), הפעיל מדיניות מרחיבה, שכללה הזרמה של מאות מיליארדי דולרים מהבנק הפדרלי למשק האמריקאי. ההזרמה שבוצעה באמצעות רכישת אגרות חוב של חברות, נועדה גם להניע את גלגלי הכלכלה וגם להקל על הייצוא האמריקאי באמצעות ירידה בשער הדולר לעומת מטבעות אחרים. במקביל הוריד הבנק הפדרלי את שער הריבית לקרוב לאפס.

באירופה, כפתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מדיניות צנע על המדינות באיחוד האירופי, שנקלעו למשבר ולא יכלו לפרוע את חובותיהן. מרקל התנתה סיוע מבנקים בגרמניה לפירעון החובות בקיצוצים כואבים בתקציבים החברתיים, שהחמירו את המיתון והרחיבו את האבטלה.

מדינות שונות בעולם נקטו בצעדים דומים: הבנק האירופי נוקט לאחרונה במדיניות מרחיבה, ואילו בנק ישראל בחר תחילה לרכוש דולרים (מדיניות מרחיבה), וגם להוריד את שער הריבית הבסיסית עד ל-0.25%.

בסיכום ביניים של השפעת הצעדים שנועדו לחלץ את הכלכלות המפותחות מהמשבר, נאלץ הממסד להודות, כי משבר כלכלי נוסף כבר נראה באופק. הודאה זו באה לידי ביטוי בוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, שנערכה בחודש שעבר, אשר המליצה "לא לנקוט הידוק תקציבי נוקשה מדי, כדי לא לדכא צמיחה".

הממשלות במדינות המפותחות שירתו וממשיכות לשרת את ההון. אולם כוחן ליישם מדיניות המבטיחה את יציבות המשטר הקפיטליסטי עצמו נופל במידה רבה מעוצמתם האדירה של הקונצרנים הגדולים, של הבנקים ושל החברות הרב-לאומיות, העסוקים במרוץ אחר רווחים מיידיים.

הגורם הישיר לפרוץ המשבר הכלכלי בארה"ב ב-2007 הייתה הקריסה של כמות חסרת תקדים של אגרות חוב שהנפיקו גופים פיננסיים על בסיס הלוואות לדיור, אשר ניתנו גם ללווים שמעמדם הכלכלי רעוע (משבר הסאב-פריים). הממשל האמריקאי נחלץ להצלת הבנקים הגדולים ולכאורה היה אמור לחסום את הפרצה, שהתירה להנפיק אגרות חוב כאלה ולמכור אותן כהשקעה לגיטימית לקרנות פנסיה וגמל.

אבל בשנה האחרונה התברר, כי אגרות חוב מסוג זה מונפקות שוב בארה"ב, אבל הפעם הן מבוססות לא על אשראי לדיור, אלא על אשראי לרכישת מכונית הניתן לכל דורש ללא ביטחונות. בגלגול הנוכחי, החברות הפיננסיות התחכמו, וכדי להגדיל את הכנסותיהן מהנפקת אג"ח זבל אלה, הן מנפיקות אותן גם בטרם נעשתה רכישת מכונית בפועל, רק על בסיס הנחה שמישהו ייקח אשראי לרכישתה.

החברות הפיננסיות גורפות בדרך זו רווחים נאים. אי-השוויון הכלכלי מעמיק. קרנות הפנסיה ממשיכות לרכוש אג"ח שכאלה ומסכנות את חסכונות העובדים. אך כל ההון הזה המסתובב במשק אינו מגיע לכלכלה הריאלית.

גם בישראל

הכלכלה הישראלית הושפעה מהמשבר העולמי, וגם בישראל, כפי שהוזכר לעיל, ריבית הבסיס כבר אפסית. אך למרות הריבית האפסית ולמרות העלייה בשער הדולר, שנרשמה לאחרונה, מתרבים סימנים להאטה כלכלית: פיטורים, גידול בשיעור המובטלים, ירידה במדד המחירים לצרכן (להוציא דיור).

גם בישראל נזכרו שר האוצר ושותפיו בפוליטיקה ובכלכלה להביע לאחרונה דאגה מפני אי-השוויון הגדל (נוסח ג'נט ילן, ר' לעיל). אך כמו בארצות ההון האחרות, גם בישראל מתבררת המוגבלות של בנק ישראל ושל משרד האוצר לבלום לאורך שנים את השפעות חוסר האיזון הגובר בקפיטליזם: הכלים שנוקטים גופי השלטון קטנים על ההון, המנצל את יכולתו להתפרע בלי חשבון ולשדוד את הציבור הרחב.

שר האוצר לפיד ויו"ר הפד ג'נט ילן מודים בעובדות של כתב האישום נגד הקפיטליזם (אי שוויון מעמיק, משברים תכופים יותר), אך לא באחריות שלהם להמשך קיומו של המשטר שזה טבעו: אי-שוויון ומשברים, וגם ניצול מעמדי, מלחמות ושיסוי קבוצות אוכלוסייה אלה באלה.