הגלוי והנסתר בתקציב המדינה

Bookmark and Share

    במרכז התקציב הדו-שנתי 2015/2016, שאושר בכנסת בשבוע שעבר, עומדות ההוצאות הצבאיות הגלויות (במסגרת תקציב משרד הביטחון והוועדה לאנרגיה אטומית) והמוסוות – אלה הכלולות בייתר המשרדים הממשלתיים.

    בחיוכים מאוזן לאוזן הכריזו שר האוצר בחלון ושר הביטחון יעלון, כי הגיעו ל"הסכם היסטורי" בנושא גובה תקציב הביטחון לשנת 2016 – 56 מיליארד שקל. לקוראינו הנאמנים נזכיר, כי בגיליון שבועוננו מיום 11.11, ממש לאחרונה, הצבענו על האבסורד ששר הביטחון תבע מהוועדה בכנסת שעסקה בנושא להצביע נגד תקציב הביטחון המוצע, שהיה זהה לסכום שאושר בשבוע שעבר. כיצד הפכו 56 מיליארד שקל מאסון לאומי להצלחה אדירה?

    ההסבר אפילו אינו סודי: באותו הסכם היסטורי כחלון-יעלון סוכם, כי במהלך 2016, ואולי אפילו בתחילתה, יוסיפו לתקציב הצבאי הגלוי עוד 6 מיליארד שקל תחת כותרות כמו "התייעלות" ו"פיצוי על התייקרות". נכון שגם בשנים עברו הוסיפו לתקציב הצבאי במהלך שנת התקציב, אך תוספות כאלה תורצו אז ב"התפתחויות לא צפויות", ואילו כעת מכריזים בפומבי שהתקציב הצבאי שאושר הוא רק כאילו.

    מעבר למשמעות האנטי-דמוקרטית החמורה של המהלך הזה, בשיטה הזאת גם לא חייבים להסביר, מניין יגיעו אותם 6 מיליארד שקל: האם מקיצוץ רוחבי, כלומר מקיצוץ במשרדים החברתיים והכלכליים, דוגמת שלושת הקיצוצים הרוחביים שנערכו בתקציב 2015 בשיעור מצטבר של 5.2%?

 תקציב ההתנחלויות

    לא במקרה, אין משרד התנחלויות ואין תקציב התנחלויות. מסיבות של פוליטיקה בינלאומית וגם פנימית, מוזרמים התקציבים להתנחלויות מכל משרדי הממשלה.

    מימון יחידות הצבא ומפקדותיו בשטחים בא מתקציב משרד הביטחון. אך מימון השוטרים ומשמר הגבול מגיע מהמשרד לביטחון פנים. משרד השיכון מממן בנייה בשטחים ואילו משרד התשתיות מממן סלילת כבישים   עוקפים ועוקפי עוקפים. משרד החינוך משלם עבור תנאי חינוך משופרים בהתנחלויות והמשרד לאיכות הסביבה מממן פיתוח "שטחים ירוקים", כדי למנוע בנייה נוספת ביישובים הפלסטיניים. לתקציבים האלה ודומיהם יש להוסיף את המימון הממשלתי המלא לגוף המכונה "החטיבה להתיישבות", הכפוף פורמלית לסוכנות היהודית. תקציב החטיבה תופח ועולה במשך השנה פי 7-5 מהמקורי שאושר.

    בגלל פיזור הנתונים ושיטת התוספות, בעצם אין נתונים מדויקים, המאפשרים לקבוע כמה גוזלות ההוצאות הצבאיות בסך הכל מתקציב המדינה בכל שנה.

 כחלון ה"חברתי"

    כחלון, שר האוצר, נשבע בכל הזדמנות כי הוא "הכי חברתי שיש". הוא אמנם נאלץ להתחשב בשיקולי קואליציה וגם במחאה החברתית שהייתה, אך את תקציב המדינה הוא עיצב כך שהוא יכרסם עוד בזכויות העובדים והגימלאים.

    התוספת הצנועה לקיצבות הילדים (60 שקל לחודש לילד השני, השלישי והרביעי) והנהגת "חיסכון לכל ילד" בסכום של 50 שקל לחודש, הן צעד קטן לתיקון העוול של הקיצוצים בסעיף זה, בהן החל נתניהו ב-2003, בכהונתו כשר האוצר. תוספת זו הייתה דרישה מפורשת של החרדים.

    לעומת זאת, אין בתקציב שאושר שום פתרון ממשי לגרעון השנתי המצטבר של 2 מיליארד שקל של קופות החולים. אין גם מימון לגידול הצפוי, לפי כחלון, בפעילות של בתי החולים הציבוריים בעקבות כמה שינויים שאושרו ונועדו להקשות על הפניית חולים מהמערכת הציבורית לזו הפרטית.

    המתקפה האנטי-חברתית בתקציב 2016 כוונה נגד מערכת הפנסיה הצוברת באמצעות קרנות הפנסיה. לאחר שההון מיצה את התועלת שהוא הפיק מעצם ההפרטה של קרנות הפנסיה ב-2004, כולל התקציב שאושר "רפורמה" שנועדה להבטיח הקטנה נוספת ברשת הביטחון הממשלתית בדמות אגרות חוב ממשלתיות. במסגרת צעד זה, רשת ביטחון מעין זו תינתן לשכר רק עד גובה של 24 אלף שקל בחודש. ולא עד 28 אלף שקל. במקביל אישרו לקרנות הפנסיה המופרטות להשקיע עוד יותר בהשקעות הנחשבות מסוכנות.

    אין בתקציב שאושר שום מענה ייחודי לקידום האוכלוסייה הערבית. ההבטחות של נתניהו מאוגוסט האחרון באוזני הח"כים של הרשימה המשותפת להקצות לרשויות המקומיות הערביות 900 מיליון שקל לסגירת פערים – נותרו ללא כיסוי.

    המערכה הציבורית המתמשכת נגד המתווה לתועלת חברות הגז, שנתניהו מקדם בכל כוחו, והדיה של המחאה החברתית שהייתה אילצו את הקואליציה להכליל ב"חוק ההסדרים" את חוק ששינסקי 2, המגדיל את חבות המס על מה שהוגדר כ"רווחי יתר" של חברות המפיקות אוצרות טבע, כגון כי"ל. אולם נתניהו כבר מקדם מתן פיצוי לכי"ל בדמות הטבות הקשורות בהשקעות ובדרכים אחרות, וזאת נוסף לאישור הצפוי של מתווה הגז שיביא תועלת מעטה, אם בכלל, לתקציבי המדינה הבאים ולציבור הישראלי.