לא מספיק מחאה, צריך מהפכה

Bookmark and Share
"שלום לעמים! אדמה לאיכרים! השלטון לפועלים!" — זו הייתה המהות החברתית־פוליטית של מהפכת אוקטובר 1917, שהנהיגו הבולשביקים בהנהגתו של לנין. חזון זה סחף את ההמונים ברוסיה, לרבות החיילים אשר סירבו למות בקרבות מלחמת העולם הראשונה, לתמוך בשלטון הסובייטים, הלא הן מועצות הפועלים והאיכרים.

במאה השנה שחלפו מאז חלה התקדמות מדעית־טכנולוגית עצומה, אך עשרות מיליונים מתו במלחמות נוראות, ברעב ובמחלות, עובדים מתקשים להתקיים, וריכוז העושר בידי מעטים הגיע לרמה חסרת תקדים. בתנאים אלה, קריסת ברית־המועצות ב־1991, שהעשירה כ־200 אוליגרכים והותירה את אזרחי רוסיה ללא הגנה חברתית, לא הסירה מעל סדר היום את השאלות המהותיות של צדק חברתי, שלום ושוויון, אליהן נוספה השאלה המחריפה של הצלת הסביבה.

המחאה חברתית של תחילת העשור, שהחלה בטוניסיה ובמצרים ושטפה ארצות רבות, לרבות ישראל, העלתה על סדר היום דרישות בתחומים של אבטלה, תעסוקה זמנית וחלקית, מצוקת דיור, אפליה ועוני. בראייה כוללת, היא ביטאה את מחאתם של 99% מהאוכלוסייה נגד ההתעשרות האגדית של 1% על חשבונם.

אולם מחאה חברתית, חשובה ככל שתהיה, אינה מהפכה חברתית. גם אם עובדי חיפה כימיקלים או נגב קרמיקה יצליחו במאבקם נגד פיטוריהם, עדיין ימשיכו בעלי הון לצבור עושר ולשכור או לפטר עובדים כראות עיניהם; עדיין ימשיכו מעטים לקטוף את פירות ההפרטה (פרשת בזק); עדיין ההון יהיה מעורב ישירות בשלטון (כפי החשד בפרשות נתניהו); ועדיין יחלק שר האוצר כחלון הטבות במס הכנסה ומס חברות, אך יסרב לשלם קצבאות הוגנות לנכים.

מהפכה חברתית, לפני מאה שנה וגם היום, פירושה מימוש זכותו של העם העובד לעושר כולו, ולא רק לשכר או לקצבה. פירושה לפעול לסילוק אי־הצדק הבסיסי של הקפיטליזם, בו האינטרס של ההון מזוהה עם האינטרס הלאומי, עם האינטרס של כולם. פירושה שוויון חברתי ולא שוויון הזדמנויות.

אך כדי ליישם מהפכה חברתית נחוץ ארגון של העובדים הנבנה על בסיס איגוד מקצועי בכל מפעל, חברה, ענף ומדינה ובה בעת שובר את המוסכמות הבורגניות של שנאה לאומית, גזענות, אפליה ודיכוי. לשכירים שהתאגדו ברור שההתאגדות תחול על כל העובדים בחברה ללא הבדל מגדר, לאום, אמונה דתית או מוצא. אבל הבנה זו של שותפות אינטרסים נתקעת אצל רבים כאשר מדובר בפליטים שחורי עור, בפלסטינים, או בפועלי בנייה חסרי זכויות.

אילי ההון יודעים שאינם יכולים לשכנע את האזרחים בצדקת הפערים הכלכליים המעמיקים או בזכות שנטלו לעצמם לא לפרוע את המיליארדים שהם חייבים לציבור. לכן הם מרכזים את מאמציהם בעידוד ההסתה נגד ה"אחרים", בטיפוח הגזענות, בהשנאתם של ערכים דמוקרטיים כמו שוויון מגדרי וחופש ביטוי, ובליבוי איבה לשמאל, עימותים לאומיים ומלחמות. טראמפ, נשיא ארה"ב, ונתניהו, ראש הממשלה, מיישמים את מדיניות השנאה כדי להישאר בשלטון וכדי לכאורה לתגמל את חבריהם המיליארדרים.

לכן כשם שמהפכת אוקטובר 1917 לא הייתה באה לעולם ללא החיבור בין צדק חברתי לבין שלום ללא כיבושים וסיפוחים, גם ב־2017 אחד מתפקידיה של מהפכה המשחררת את העובדים מניצול מעמדי הוא שחרור העמים מהבזבוז הנורא של מירוץ החימוש, ממלחמות ומשליטה בעם אחר. "פועלי כל הארצות — התאחדו!", זו הייתה ונותרה תמציתה של מהפכה חברתית משחררת.

פורסם לראשונה ביומון "ידיעות אחרונות", 6.11.2017